ילדים באים בכל הגדלים

מאת איילת קלטר (התפרסם באתר משרד החינוך בשיתוף המרכז לטכנולוגיה חינוכית)

 

ילדים רבים בישראל חוששים להעלות במשקלם. התחושה והצורך העז להיות רזים בכל מחיר יוצרים חיים מלאי לחץ המשולבים בקונפליקט כואב, הנע בין תחושת הגוף שעמו נולדנו לבין גוף שנדמה לנו שאנחנו צריכים ויכולים שיהיה לנו. שיא האבסורד הוא שיד ביד עם קמפיין ההרזיה הגורף, תופעת ההשמנה רק הולכת ומתעצמת. עם הזמן אנו מבינים כי היחס הקונפליקטואלי שלתוכו גדלים ילדינו הפך לנורמה חברתית, שהולכת ותופחת וזורעת הרס רגשי ובריאותי בקרב החברה, ובעיקר פוגעת בילדים. מראשית חייהם הם גדלים לתוך עולם מסרים פוגע, המקשה עליהם לחיות בשלום עם גופם, לפתח יחס וגישה בריאים למזון, לצמוח ולפתח מערכות יחסים המושתתות על קבלת השונות.

ילדים רבים גדלים בתחושה שהם שמנים ומאמינים כי דיאטה היא דרך טובה, נכונה ואפשרית כדי להתמודד עם תחושה זו. מגיל צעיר מוצפים הילדים במסרים עקביים חזקים הבאים מהחברה ומהמדיה.

הם לומדים כי:

  • גופם יכול וחייב להיות ברזון האולטימטיבי.

  • רזון טומן בחובו הצלחה, מעמד, כוח, כבוד, אושר ובריאות.

  • רזון הוא שאיפה ראלית ונורמלית, וכל אחד עם קצת כוח רצון ומאמץ יכול להשיגו.

 

מסרים אלה גורמים לתחושות מסולפות של רוב הילדים באשר למבנה גופם, גודלו וצורתו, דבר שמעודד אותם לעיסוק מוגזם ולא בריא בדרכים להרזיה, כדי להשיג את המשקל האולטימטיבי. וכך, דווקא בתקופת החיים שבה הם אמורים לחוש מוגנים בתוך גופם הגדל והמתפתח, לפתח ביטחון עצמי והכרה בערכם העצמי, הם גדלים מעורערים, עסוקים במשקל גופם, בגודלו ובמידת המכנסיים. הצורך השולט בכול הוא להיות רזים בכל מחיר ובכל דרך. בעבר סברנו שאלו בעיות המתאימות לגיל ההתבגרות, אולם המציאות מציגה לנו תמונה כואבת ומצביעה על כך שתחושות אלו משתלטות על ילדינו כבר בגיל הגן. מגיל צעיר מאוד אנו גורמים להם לחוש כי משהו אינו בסדר בהם, שהם צריכים לשנות ולהשתנות. דימוי הגוף המעוות שלתוכו הם גדלים משפיע על ילדינו בכמה רמות:

 

1. זמן, תשומת לב, אנרגיה, הערכה עצמית ובזבוז כסף

ילדים העסוקים מרבית זמנם במראה גופם, במשקלם, ובמה שהם אוכלים, אינם פנויים רגשית ופיזית לעסוק בדברים החשובים באמת, הנחוצים להתפתחותם. הם מצויים במצב כמעט תמידי של חרדה ודאגה, חשים שצופים בהם כל הזמן וכי הם נשפטים על סמך משקל גופם, המראה שלהם, צורת הלבוש ובחירות המזון שלהם.

 

2. משבר זהות

ילדים עם דימוי גוף ודימוי עצמי נמוכים לומדים לבחון עצמם מבחוץ, במקום מתוכם פנימה. ״איך אני נראה״ נחווה כחשוב יותר מאשר ״מי אני?״. דבר זה פוגע ביכולת הילד לפתח ״עצמי״ בריא.

 

3. תזונה לקויה והשמנה

דימוי גוף שלילי הוא הסיכון הבולט ביותר לפתח מחסורים תזונתיים, אכילה לא בריאה והפרעות אכילה. במקום להיות עסוק באכילה מזינה ובהקשבה לקודים הטבעיים לרעב ושובע, הילדים גדלים לנורמות של מה מותר ומה אסור לאכול, מתוך מחשבה על הצורך לעצב את גודל הגוף ומשקלו.

 

4. הפרעות אכילה

העיסוק בגוף וחוסר הקבלה שלו עלולים להוביל לפיתוח הפרעות אכילה. הדרך המעשית ביותר להגדיר בעיות אכילה היא לראות באכילה דבר שאינו בא לספק רעב פיזי אלא נובע ממניעים אחרים. אדם הסובל מהפרעת אכילה ירגיש כי איבד את השליטה על האכילה, יפחד מהשמנה ויעסוק באופן כפייתי במשקלו ובצורת גופו. בשלושת העשורים האחרונים עלתה שכיחותן של הפרעות האכילה ב 800%- . ילד הגדל עם דימוי עצמי נמוך מועד יותר לניצול מיני, פיזי ורגשי, להתמכרויות, לבעיות ולהפרעות אכילה. הסיכוי של ילד כזה להיות תלמיד טוב, המעורה בחברת הילדים, גדל ומתפתח לאדם בוגר המתפקד בחברה כאדם בריא, פעיל ומאושר - הולך ופוחת.

 

תפקיד ההורה והמחנך

איש מאתנו לא באמת רוצה שילדיו יגדלו כך. אנו רוצים להגן עליהם מפני הסכנות הטמונות בחשיבה ובהתנהגויות אלו. לכן עלינו לצייד את ילדינו כבר מגיל צעיר בכלים שיאפשרו להם לאהוב את גופם ולחזק את ה״עצמי״ שלהם. מתפקידנו להטמיע בהם את התפיסה העצמית של גופם וערכם עוד בטרם יחלו לחוות את הלחץ החברתי לרזון, ועוד בטרם ייסחפו לעולם הדיאטה והורדת המשקל. חשוב שנעביר להם מסרים עקביים שיחזקו אותם ויתמכו בהם. מסרים כאלה יעסקו לא רק בהתנהגויות אכילה, פעילות גופנית והוראות של עשה ואל תעשה, אלא ייגעו בעולם המחשבות והרגשות שלהם, מתוך מטרה ליצור עבורם סביבה המאפשרת קיום של ממש לילדים אמיתיים - בכל צורה וגודל. כשמנסים להגדיר מהו משקל בריא עבור ילדים נתקלים בקושי אמיתי: מצד אחד ה- Well Being הרגשי והפיזי של הילד נפגע כאשר הוא מפתח הערכה ודימוי עצמי נמוכים בשל מממדי גופו, ומצד שני, אם נשים דגש רב על הורדת המשקל אנו עלולים לגרום נזק בלתי הפיך לילדינו. מתוך קושי זה נבנה המודל המוצג להלן:

המודל מייצג דרך שונה להסתכלות על המשמעות של להיות ילדים בריאים. הדגש אינו רק על פעילות גופנית והתנהגויות אכילה, אלא גם על ה"אני" של הילד, הכבוד אליו מחד ויכולתו לראות ולקבל את השונה מאידך. אימוץ דרך חשיבה זו עשוי להביא לתוצאות משמעותיות כמו:

  • שינוי חיובי בבריאות הילדים

  • שיפור בסביבה הלימודית

  • מניעת העצמת אובססיית הדיאטות על כל הכרוך בהן

  • מניעת עליית משקל

  • פיתוח יחסים בין אישיים המושתתים על כבוד והערכה

  • הגדלת הסיכוי של הילד להגיע ל- Well Being וסלילת דרך לבגרות טובה

מתוך מודל זה נשאלת השאלה כיצד היינו יכולים לעזור לילד לצמוח לעבר קיום בריא בעידן מתעתע זה. כדי שהילדים יוכלו לגדול אחרת, חשוב שנעביר להם מסרים עקביים שיחזקו אותם ויתמכו בהם. לכן ננסה לחזק בילדים את יכולת ההערכה העצמית ולהתמקד בתמיכה שתחזק אותם מתוכם פנימה. נעשה זאת על ידי כך שניתן לילדים את האחריות על גופם, על מחשבותיהם ועל צורכיהם, מתוך אמונה אמיתית ביכולתם להקשיב לעצמם, לקודים המצויים בתוכם פנימה והמתאימים להם, לגופם ולעולמם הפנימי והייחודי.

להלן כמה מושגי יסוד שיעזרו לנו להשיג מטרה זו:

 

הערכה עצמית

הערכה עצמית היא בהגדרתה המסוגלות לעמוד באתגרי החיים ולהיות ראוי לאושר. זוהי למעשה הדרך שבה הפרט רואה את עצמו ובוחן כיצד הוא מרגיש בנוגע להישגיו. חשיבותה של ההערכה העצמית נובעת מכך שהיא עוזרת לפרט להרים את הראש ולהתגאות בעצמו ובמה שהוא מסוגל לעשות. היא נותנת לו את האומץ לנסות דברים חדשים ולהאמין בעצמו. היא מאפשרת לו לכבד את עצמו, אפילו כאשר הוא שוגה. כאשר הפרט מכבד את עצמו, גם האחרים יכבדו אותו. הערכה עצמית טובה היא הכרטיס לביצוע בחירות טובות בקשר לנפש ולגוף. נוכל לפתח תחושות ערך עצמי חיוביות בילדינו כאשר נציג בפניהם דרישות ראליות, והם אכן יעמדו בהן.

 

דימוי עצמי

דימוי עצמי הוא הדרך שבה הפרט תופס את עצמו ביחס לעולם ואת התנהגותו בעולם זה. התפיסה העצמית מכילה את דעותיו של הפרט על עצמו, גופו, כוחותיו, מגבלותיו, תכונותיו, הצטיינותו, מגרעותיו ויכולתו להתמודד עם בעיות. כל זאת מנקודת ראות עצמית ובהשוואה לאחרים, ומתוך מחשבה איך הוא ייתפס בעיני הזולת. הדימוי העצמי מתפתח בשלבים, מינקות ועד ליצירת זהות. יש חשיבות רבה ליחסי הגומלין של הילד עם הסביבה הקרובה והרחוקה בהתפתחות הדימוי העצמי שלו. דימוי עצמי חיובי נבנה על בסיס של התנהגות אמפתית, מעודדת, חמה ומקבלת מצד ההורים. היעדר "עצמי" מבוסס יוצר תחושה של ריקנות מסוכנת. העיסוק בגוף, בדיאטה ובאוכל מהווה לעתים ניסיון כושל למלא ריקנות זו.

 

דימוי גוף

דימוי גוף הוא התמונה שאנו מציירים לעצמנו במוחנו כיצד אנו נראים מבחוץ, יחד עם המחשבות והרגשות שלנו אודות תמונה זו. דימוי גוף אינו מתחיל כדבר חיובי או שלילי. אמנם לעתים קרובות ילדים קטנים סקרנים לדעת כיצד הם נראים בעיני אחרים, אך בדרך כלל הם אינם שופטים את הופעתם בדרך זו או אחרת. אנו לומדים להעריך את מה שניבט אלינו מהמראה על פי כמה גורמים - חלקם ממשיים וחלקם מורכבים מחוויות שחווינו ומדברים ששמענו. אחד הגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר הוא החשיפה למסרים המעדיפים בבירור מראה אחד על פני אחר. למסרים אלה יש השפעה מצטברת. הערכת המראה יוצרת פגיעות ללא קשר אם השיפוט הוא ״טוב״ או ״רע״, מאחר שהדבר נותן את סמכות הקבלה בידיו של מישהו אחר. מידת הפגיעות תלויה בגורמים רבים, כגון: רגישות הילד לביקורת חיצונית, האישיות שלו, המידה שבה גופו תואם את ה״אידאל״ החברתי וכן אופי המסרים, תדירותם ועצמתם, וההקשר שבו מסרים אלה נשלחים.

משתנים רבים שמשפיעים על דימוי הגוף אינם בשליטתנו, אולם ביכולתנו לעשות שני דברים חשובים כדי לעזור לילדינו לעמוד בפני השפעות שליליות: אנו יכולים ללמד אותם להטיל ספק ולהעריך באופן ביקורתי את המסרים מהעולם הסובב אותם, ואנו יכולים לעזור להם להילחם במסרים לא מציאותיים ולא בריאים על ידי חיזוק הערכת הגוף שלהם.

 

הערכת הגוף

הערכת הגוף, בכל גיל שהוא, פירושה להיות בקשר עם הגוף ולהתבונן באופן חיובי על ההתנהגות הפנימית שלנו מבלי להטיל ספק או לשפוט. התחושה הפנימית הבטוחה היא החשובה. ההיבט הבולט ביותר המצביע על הערכת גוף חיובית הוא העובדה שללא קשר לכך אם העולם שמסביבנו מסכים או לא, אנו בלבד הסמכות הסופית כיוון שרק אנו נמצאים ״בתוך״ גופנו. הערכת גוף חיובית פירושה שמירת היושר הפנימי שלפיו אנו יודעים מה אנו צריכים, גם כאשר הסביבה משדרת מסרים שונים.

חיזוק הערכת הגוף של ילדינו פירושו לעזור להם להישאר מחוברים לעצמם ולסמוך על עצמם. ילדים רבים גדלים לתוך עולם המטיל ספק במה שהם. ילדים אלה גדלים פעמים רבות להיות מתבגרים ואחר כך בוגרים שאינם מרוצים מגופם. הם אינם בטוחים ברגשותיהם, קשה להם לסמוך על הקול הפנימי האומר להם מה הם רוצים או לא רוצים, ללא תלות במה שאחרים עשויים לרצות עבורם או לצפות מהם. תיאור ה״עצמי״ שלהם מבוסס לעתים קרובות על מה שהם מאמינים או פוחדים שאחרים עשויים לחשוב עליהם, במיוחד באשר להופעתם החיצונית. הם חוששים שהרעב והתיאבון שלהם עלולים להיות גדולים מדיי או (לעתים נדירות) קטנים מדיי. אנשים שלא מרוצים מגופם מאמינים שהם חייבים ״לצאת מהכוונון״ של מה שנכון עבורם, כדי ״להתכוונן״ למה שהם מאמינים שאחרים רוצים מהם. החצנה זו של ״העצמי״ נפוצה בעולם של היום שבו אנחנו ״מופגזים״ יום אחרי יום על ידי מערכות פרסום האומרות לנו מה אנחנו צריכים לרצות ומי אנחנו צריכים להיות כדי להיות רצויים על ידי אחרים. הערכת גוף בריאה חשובה כדי להפוך לאדם בלתי תלוי ובריא באופן כללי. הדבר נכון עוד יותר בהקשר תרבותי, המלמד ילדים בשיטתיות להקריב את האמון בגופם כדי להשתייך. כאשר אנו נתקלים יותר ויותר בבנות ובנים החשים שהם חייבים להגביל את התיאבון הטבעי שלהם, אינם בוטחים ברמזים שיאפשרו להם לדעת מתי הם רעבים ושבעים והחוששים שגופם יבגוד בהם, אנו רואים את התוצאה המדאיגה של התמוטטות הערכת הגוף. אם המסרים השוחקים את הערכת הגוף הבריאה עוברים ללא התנגדות, ההסתמכות על סטנדרטים חיצוניים ההופכים את הגוף לאובייקט תגדיל את הסיכון שילדינו יהיו בעלי הערכת גוף לא בריאה.

לעומת זאת, כאשר המסרים המחזקים הערכת גוף בריאה משודרים בגיל צעיר, קיימת סבירות נמוכה שילדים אלה יתנתקו ממה שהם באמת זקוקים לו לבריאותם ולרווחתם.

 

קרב במעלה ההר

זהו קרב ״במעלה ההר״, בעיקר לנוכח הלחצים הדורשים מאתנו להתעלם מה״עצמי״ האותנטי שלנו בעודנו שואפים ל״אידאלים״ לא מציאותיים. אך דבר אחד ברור: חשוב שנתחיל להטיל ספק במסרים המתפשטים, המעוררים בצורה בוטה דימוי גוף שלילי ואכילה לא בריאה. כיום אנו יודעים שכדי למנוע מהילדים להפוך קרבן למסרים המסרסים, השמים דגש על איך הם נראים יותר מאשר מי הם, עלינו לדבוק במסרים נכונים העשויים למנוע מהילדים שלנו להפחית בערך עצמם. ילדים אמיתיים באים בכל הגדלים. המטרה שלנו היא לכוון את ילדינו להכיר אלטרנטיבה מזינה ומטפחת, אלטרנטיבה שתעזור להם להעריך את עצמם ואת האחר לא על בסיס מידת הבגדים שהם לובשים או צורת הירכיים שלהם, אלא על בסיס תכונות האופי הייחודיות שלהם, כישרונותיהם, יכולותיהם, היחסים הבין-אישיים שלהם והאנושיות שבהם.

מרכז שפת האכילה, הברזל 38 תל אביב טלפון: 03-6481181 

צילומים באדיבות יורם אשהיים  //  בניית אתר: 5 אבנים

  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon

© כל הזכויות שמורות לאיילת קלטר