גישה המוציאה את המשקל ממשוואת הבריאות ושמה דגש על קבלה וכיבוד השונות המובנית בין בני האדם בצורת גופם ובגודלם. זו גישה המקדמת בריאות בכל צורה גודל. ומתנגדת לאידיאולוגיה השופטת את האדם על פי גודל גופו

גישה השמה במרכז את משקל האדם וטוענת כי למשקל תפקיד חשוב ובלתי נפרד מבריאותו ואושרו.  כדי להיות בריאים על האדם לשנות הרגלי אכילה ולרדת למשקל הגוף הנדרש

להיות הורה הפך למשימה מאתגרת, המלווה לעתים בתחושות בלבול, פחד ורגשות אשם. על אחת כמה וכמה בכל הנוגע למשקל הילד, מה הוא אוכל, איך מתי וכמה.  גם להיות ילד בחברה בת זמננו הפך למשימה מורכבת. חברה שאינה מקבלת אותו כפי שהוא ומנסה ללא הרף להכניסו לשבלונת הרזון.  כל זה מעלה שאלות רבות הנוגעות לשפת האכילה המדוברת בבית, המובילה למערכת יחסים רוויית התלבטויות, קונפליקטים ושאלות . שפה, המשפיעה מאוד על תהליך הגדילה וההתפתחות של הילד, על דימוי הגוף וההערכה העצמית שלו

הינה אפליה, המופנית כנגד אנשים בעלי עודף משקל, על־פי רוב בעקבות  תפישה סטראוטיפית של אנשים אלו, כניחנים בתכונות נלוות שליליות כמו עצלנות, היעדר משמעת עצמית, כוח רצון ואופי חלש. האפליה מתבטאת בהתייחסות מילולית עולבת, כמו קנטור, שימוש בשמות פוגעניים,  פגיעה פיזית או מניעת יחס שוויוני בקבלה לעבודה, בקידום בעבודה, במתן שירות, וכדומה.אפליה על רקע משקל

פרדוקס ההשמנה, הינו, מונח המבטא את הממצאים האחרונים המראים שעודף משקל אולי מעלה את הסיכון לעליה בשכיחות מחלות לב, סרטן, ומחלות כרוניות אחרות אבל עבור אנשים מסוימים במיוחד אלה שבגיל הביניים (middle  age) ומבוגרים יותר, עודף משקל מסוים אינו בהכרח פוגע ויתכן שאף נמצא יעיל ותורם. חשוב לציין "מאד בעודף משקל" כלומר "שמן" במיוחד (BMI>35) כמעט תמיד יהיה מסוכן לבריאות

קשיבות זו הפניית תשומת לב בצורה שמאפשרת לצפות בתודעה באופן מכוון, ברגע ההווה ולחוות דברים מבלי לשפוט או לפרש אותם ואילו קבלה זו היכולת לאפשר למחשבות, לרגשות ולמצבים להיות כפי שהם, בין שהם מכאיבים ובין שהם נעימים

אכילה קשובה זו אכילה בה האדם מרשה לעצמו להיות מודע וקשוב לאפשרויות התזונתיות הטובות הקיימות בהכנת המזון ובאופן אכילתו מתוך התבונה הפנימית שלו. זו אכילה בה האדם בוחר לאכול מזון המענג אותו ובה בעת מזין אותו תוך שימוש בכל החושים החוקרים וחווים את הטעם, התחושה והריח של המזון. זו  אכילה בה האדם לומד להיות ער וקשוב לרעב והשובע הפיסיים שלו באופן שידריכו אותו בבחירות שלו מתי לאכול, מה, כמה ומתי להפסיק

מי אינו “חוטא” באכילה רגשית, מי אינו “אוכל את הרגש” כאשר אינו מצליח להכיל אותו?  עולם האוכל הוא ריקוד עדין בין צורכי הגוף לצורכי הנפש ולאוכל, להתעסקות בו, לדיאטות ואפילו לעצם ההשמנה יש לעתים תפקידים רגשיים הטבועים בו עמוק, עד שנוצר קושי להתנתק מתמיכתם ולחיות בלעדיהם

מדיקליזציה זו הגדרה של התנהגות מסוימת כבעיה רפואית / הפרעה או אפילו כמחלה,  והגדרת האדם שהתנהגות זו מאפיינת אותו כזקוק לטיפול או לתשומת לב רפואית

ניתוחים בריאטריים הפכו בשנים האחרונות פופולריים במיוחד. משתמשים בהם בדרך כלל כדרך טיפול בהשמנה קיצונית המלווה בתחלואה נוספת וכדרך טיפול בסוכרת לא מאוזנת וחריפה

בעיות אכילה הן עיסוק מעוות באכילה, הכולל התקפי זלילה, הימנעות מאכילה ומצבי הרעבה קלים. הן יכולות להוביל להורדת משקל או לעלייה במשקל. לרוב הן אינן פוגעות בתפקוד היומיומי ואינן מהוות סכנת חיים. לעומתן, הפרעות אכילה נמנות  עם קבוצה של מחלות פסיכיאטריות, שהמאפיין העיקרי שלהן הוא התנהגות אכילה מופרעת ודימוי גוף מעוות

מבט שונה על נתונים קיימים, מחקרים, סקרים, קמפיינים על השמנה, גורמיה ותוצאותיה