קשיבות (mindfulness) היא גישה פסיכולוגית מערבית המאמצת טכניקות ממדיטצית הקשיבות הבודהיסטית. John Kabat-Zinn היה הראשון שעשה בה שימוש להפחתה של כאבים כרוניים, ולהפחתה של רגשות לחץ (stress). לאור הצלחתה, התפתחה גישת הקשיבות, וכיום עושים בה שימוש יעיל בהפחתת אפיזודות דיכאוניות, הפחתת סימפטומים של חרדה, מיתון ועצירת התקפי זלילה, והקניית מיומנות התמודדות במצבי לחץ ודחק. 

 

קשיבות היא גישה הגיונית לחיים. היא מפנה את תשומת הלב שלנו אל התודעה ברגע ההווה, באופן שמאפשר לחוות דברים בלי לשפוט אותם או לפרשם. באמצעות קשיבות, אנחנו יכולים לשים לב לרגע נתון, למחשבות, לתחושות ולרגשות שעולים, אם הם חיצוניים או פנימיים, בלי להיצמד לביקורת, לשיפוט או לרצון שהדברים יהיו אחרת מכפי שהם.

תהליך זה של התבוננות מאפשר קבלה של חוויות פנימיות וצמצום ההימנעויות. קשיבות לא מנחה אותנו מה לעשות, אלא מאפשרת ופותחת את הדלת לבחור בכל רגע מחדש מה הכי נכון לעשות. השימוש בקשיבות פותח ומאפשר זוויות הסתכלות, שבדרך כלל אינן נגישות לנו, משום שאנחנו פועלים בשגרה כאוטומט.

 

הקשיבות היא כלי אפקטיבי מאוד בגיבוש אכילה בריאה ומהנה. היא מאפשרת לנו להתרחק רגע, ולראות נוכחה את הדרך בה אנו אוכלים היום: המחשבות, הרגשות, החוקים והאמונות שלפיהם אנו פועלים באופן אוטומטי, ומכתיבים לנו איך, מה וכמה נאכל, כיצד נרגיש לפני האכילה, במהלכה ולאחריה. הראייה הזו תאפשר לנו לזהות את השיבושים באכילה שלנו: מניעת ההנאה, איסורים מיותרים, התקפי זלילה ואחרים. אחרי שניפרד משפת האכילה המשובשת, נלמד לזהות רעב ושובע אמיתיים, נלמד לזקק את הצרכים והרצונות, ולאכול באופן המשביע ומהנה צרכים אלו.