אפליה על רקע משקל הינה אפליה, המופנית כנגד אנשים בעלי עודף משקל, על־פי רוב בעקבות  תפישה סטראוטיפית של אנשים אלו, כניחנים בתכונות נלוות שליליות כמו עצלנות, היעדר משמעת עצמית, כוח רצון ואופי חלש. האפליה מתבטאת בהתייחסות מילולית עולבת, כמו קנטור, שימוש בשמות פוגעניים,  פגיעה פיזית או מניעת יחס שוויוני בקבלה לעבודה, בקידום בעבודה, במתן שירות, וכדומה.

האפליה על רקע משקל באה לידי ביטוי בכמעט כל הסקטורים: משפחתיים, חברתיים, אקדמיים בריאותיים ותעסוקתיים . לפי הערכות עדכניות , שיעור האפליה על רקע משקל עלה ב 66% במהלך העשור האחרון וכיום ניתן להשוות אותו לשיעורי אפליה על רקע גזע בארצות הברית.

 

אפליה על רקע משקל נובעת ומתחזקת בשל הסטיגמות והדעות הקדומות הקיימות והנוגעות לעודף משקל, האומרות ש:

• האדם אשם ואחראי על משקלו - השמנה היא תולדה של היעדר כוח רצון ונחישות

• אשם, בושה והפחדה יגרמו לשינוי שיוביל לירידת משקל

• השמנה היא עדות לכישלון

 

סיבה נוספת להתעצמותה של האפליה על רקע משקל נעוצה במדיניות החברתית והרפואית,

• המציגה את האדם בעודף משקל באופן שלילי משפיל ופוגע בכל אמצעי התקשורת

• המגדירה ומודדת את האדם, זהותו וערכו בעיני עצמו ובעיני החברה באמצעות משקלו

• הנלחמת בהשמנה באופן שהפך  - מלחמה בשמנים

• שגרמה לאדם בעודף משקל להיות משוכנע שהוא ראוי ליחס הזה

• ההופכת כל עגלגל – שמן וחולה, כאשר ידוע היום שמשקל אינו מדד לבריאות ואריכות ימים

• המסרבת להודות שאין כרגע פתרון אמיתי לבעיית ההשמנה – 95% מאלו המורידים משקל מעלים אותו תוך 5 שנים

 

בחברה המערבית על האדם בעודף משקל להתמודד עם דעות קדומות ואפליה אותם הוא פוגש בשלל צורות ודרגות אך ורק בשל משקלו.

סטיגמות, דעות קדומות ואפליה אינם פוסחים כמעט על איש בלא הקשר דת, גזע, מין וגיל. גם אם הדברים אינם תמיד נאמרים במפורש, הרי שחוסר ההתייחסות, אי הצעת פתרונות ועזרה, אי הכרה בצרכים השונים מבחינת מכשור ואבזור מתאים במרפאות, ניכור, זלזול, ניכרים אם בגלוי ואם בסמוי. כל אלה מובילים להבנה כי אדם בעודף משקל הפך בחברה שלנו לסוג של נטל. האדם נפגש עם יחס זה במקומות העבודה, בבית, בבית הספר מצד המחנכים ומצד התלמידים ואפילו בכל הממסד הבריאותי, אצל רופאים, מתמחים, סטודנטים לרפואה, אחיות, דיאטניות, פסיכולוגיים ועוד.