top of page

פרדוקס ההשמנה

מונח פרדוקס ההשמנה, הוטבע רשמית, לראשונה, בשנת 2002 ע"י גרוברג Gruberg ושותפיו למחקר שחפצו לתאר את התוצאות הלא צפויות שהתקבלו במחקר שלהם. התוצאות הראו שאנשים בעודף משקל והשמנה עם מחלת עורקים כליליים שעברו צנתור היו בעלי תוצאות טובות יותר לטווח הקצר והארוך. סבלו פחות סיבוכים באשפוז ופחות תמותה לבבית מאשר אנשים עם משקל תקין או בתת משקל.

 

פרדוקס ההשמנה, הינו, אם כן, מונח המבטא את הממצאים האחרונים המראים שעודף משקל אולי מעלה את הסיכון לעליה בשכיחות מחלות לב, סרטן, ומחלות כרוניות אחרות אבל עבור אנשים מסוימים במיוחד אלה שבגיל הביניים (middle age) ומבוגרים יותר, עודף משקל מסוים אינו בהכרח פוגע ויתכן שאף נמצא יעיל ותורם. חשוב לציין "מאד בעודף משקל" כלומר "שמן" במיוחד (BMI>35) כמעט תמיד יהיה מסוכן לבריאות. 

מאמרים ומידע כללי

Please reload

סרטונים

Please reload

ספרות מקצועית

Experimental studies support a link between obesity and pulmonary hypertension (PH), yet clinical studies have been limited. This study sought to determine the association of obesity and pulmonary hemodynamic measures and mortality in PH.

Studies have shown that higher body mass index (BMI) is associated with

improved prognosis in heart failure (HF), and this is often termed the obesity paradox.

 Addressing the question of how medicine should engage with people who consider their clinical disease condition to be importantly constitutive of their identity, this article focuses on one group—advocates for the fat acceptance (FA) or body positivity movement in American society. 

Variability in metabolic parameters, such as fasting blood glucose and cholesterol concentrations, blood pressure, and body weight can affect health outcomes. We investigated whether variability

in these metabolic parameters has additive effects on the risk of mortality and cardiovascular outcomes in the general population.

To assess the stability of metabolic status and BMI status, and their relative contribution to risk of diabetes, cardiovascular events, and mortality.

Overweight and obese patients with diabetes are advised to lose weight to improve their health; however, recent studies have demonstrated that weight loss may be associated with worse long-term survival in patients with diabetes. This meta-analysis aimed to examine the relationships between weight loss and all-cause mortality in overweight or obese individuals with diabetes.

Studies have examined mortality risk for metabolically healthy obesity, defined as zero or one metabolic risk factors but not as zero risk factors. Thus, we sought to determine the independent mortality risk associated with obesity or elevated glucose, blood pressure or lipids in isolation or clustered together.

Individuals with coronary heart disease (CHD) are recommended to be physically active and to maintain a healthy weight. There is a lack of data on how long-term changes in body mass index (BMI) and physical activity (PA) relate to mortality in this population.

Obesity has been linked to increased mortality in several cancer types; however, the relation between obesity and survival outcomes in metastatic melanoma is unknown. The aim of this study was to examine the association between body-mass index (BMI) and progression-free survival or overall survival in patients with metastatic melanoma who received targeted therapy, immunotherapy, or chemotherapy.

המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי The Lancet, מצא גם שצריכת פחמימות גבוהה מעלה את הסיכון לתמותה, ושאכילת שלוש-ארבע מנות של פירות וירקות ביום מפחיתה אותו

Studies show that roughly 85 percent of patients with type 2 diabetes are overweight or obese.

African American women have higher prevalence (82%) of overweight (body mass index [BMI] 25–29) and obesity (BMI ≥30) than white women (63.2%) or Hispanic women (77.2%), and weight-loss programs yield minimal results in this population. We examine the concept of BMI as a measure of health for African American women and suggests a more holistic, multifaceted approach to preventing chronic disease.

Morbid obesity generally has been associated with higher morbidity and mortality for a variety of diseases. However, a number of exceptions to this have been reported and referred to as the "obesity paradox." The purpose of the present study was to obtain objective data on aortic atherosclerosis and its relationship to body mass index (BMI, kg/m2), based on autopsy findings in a large cohort of overweight and obese decedents.

Can you be fat but fit?

Over the years the answer to that question has been: yes, no, and depends. What it really depends on is what study you read.

The answer was “yes” in this 2012 studyin which lead author, Francisco Ortega concluded

Background The association between obesity and mortality risks following coronary revascularization is not clear. We examined the associations of BMI (kg/m2) with short‐, intermediate‐, and long‐term mortality following coronary artery bypass graft surgery (CABG) and percutaneous coronary intervention (PCI) in patients with different coronary anatomy risks and diabetes mellitus status.

במאמר שפורסם לפני מספר ימים בכתב העת Journal of the American Medical Association, נאמר כי מדד מסת הגוף (BMI) הקשור עם השיעורים הנמוכים ביותר של תמותה מכל-סיבה עלה מ-23.7 ל-27

 

 

נהוג לחשוב שהשמנה כרוכה בבריאות לקויה וכי בריא יותר להיות רזה, אך עוד ועוד מחקרים מהשנים האחרונות מראים שדווקא השמנמנים חיים יותר וכי עודף משקל קשור לירידה מובהקת בתמותה. אז חייכו ותעבירו את הצ'יפס

Aim Explore the relation between body mass index (BMI) and cardiovascular disease, and the influence of optimal medical therapy (OMT) on this relationship.

במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition מתפרסמות עדויות חדשות המצביעות על התועלת הרבה של פעילות גופנית קלה בלבד, דוגמת הליכה במשך 20 דקות ביום, ללא תלות בנוכחות עודף-משקל/השמנת-יתר

בגברים ונשים שמנים מאוד סיכוי מוגבר להתפתחות סוכרת ומחלות לב וכלי דם במהלך קרוב לעשרים שנים, עם תוחלת חיים קצרה בשמונה שנים, בהשוואה למקביליהם במשקל תקין, כך מעריכים חוקרים בעקבות ממצאי מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology.  

ההשפעה של עודף משקל גוף על אובדן שנות החיים היה הגדול ביותר בקרב נבדקים צעירים ופחת עם הגיל. אובדן שנות החיים בגברים שמנים נע בין 0.8 שנים בגילאי 60-79 שנים ל-5.9 שנים בגילאי 20-39 שנים, ואובדן שנות חיים בגברים עם השמנה חמורה נע בין 0.9 שנים בגילאי 60-79 שנים ועד 8.4 שנים בגילאי 20-39 שנים, אך האובדן היה קטן יותר ולעיתים זניח בגברים שהיו בעלי עודף משקל בלבד.

עודף משקל אם כן נמצא כזניח מבחינה בריאותית

למען קידום הבריאות יש לשים דגש על כושר גופני ופעילות גופנית יותר מאשר על ניסיונות לרדת במשקל 

אנשים בכושר היו בעלי תוחלת חיים גובהה יותר מאשר אלו שאינם בכושר בלא קשר למשקל גופם

אנשים שמנים בריאים מטבולית מראים ירידה משמעותית בסכנה לתחלואה בסוכרת מסוג 2 יחסית לאנשים במשקל גוף תקין בריאים מטבולית. אין זה אומר שהשמנה בריאה מטבולית היא מצב שאינו פגיע.

מאמר פורץ דרך שנערך על ידי  פרופ' קתרין פליגל  ושותפיה מה- CDC  והתפרסם ב JAMA . מאמר שבחן קרוב ל100 מחקרים באוכלוסייה כוללת של קרוב ל3 מיליון אנשים ב 12 מדינות שונות. מחקר זה מהווה נדבך חשוב בשינוי הראיה של ההשמנה, כאחת המגפות המסוכנות לבריאותנו. תוצאות המחקר מדגימות שכל המבוגרים המוגדרים  כבעלי עודף משקל ורוב אלה המוגדרים כשמנים הינם בעלי סיכון מופחת לתמותה בהשוואה לאלה המוגדרים כבעלי משקל נורמאלי/ בריא. רק אלה שהיו בעלי השמנה קיצונית BMI   מעל 35 נטו לסיכוני תמותה גבוהים במיוחד.

 

סוכרת מסוג 2 במבוגרים בעלי משקל נורמאלי מבטאת חוסר איזון מטאבולי המאפיין השמנת יתר ובעלת השפעה לא ידועה על התמותה . מטרת המחקר הייתה לבדוק את איכות הקשר בין משקל הגוף בזמן התפרצות המחלה לבין התמותה מהמחלה . נמצא כי מבוגרים בעלי משקל נורמאלי בזמן התפרצות המחלה היו בעלי סיכון מוגבר לתמותה בהשוואה לבעלי משקל עודף או שמנים.

אנשים שהיו במשקל תקין בזמן שחלו בסוכרת, היו בשכיחות גבוהה יותר לתמותה מאלו שהיו בעודף משקל או שמנים

קשישים רבים סובלים ממחלות כלי דם. מחקרים מראים כי בחולים בעלי דרגת BMI גבוהה נצפה שיעור התמותה הנמוך בהשוואה לחולים בעל BMI תקין. עובדה זו מכונה "פרדוקס ההשמנה". החוקרים מציינים כי עדיין לא מובן ההסבר לפרדוקס אך ממליצים לשים דגש על שיפור ושימור הפעילות הפיזית ואיכות החיים של החולים הקשישים ולא במניעת בעיות בריאות הקשורות בהשמנה בגילאים צעירים יותר. 

במחקר שבדק סיבולת לב ריאה, השמנה וסיכון לתמותה ב 811 גברים בריאים בגיל המעבר נמצא שהסיכון לתמותה עבור שמנים עם סיבולת לב- ריאה, לא היה שונה משמעותית מאלה שלא היו שמנים ובכושר דומה. בקרב לא שמנים ושמנים שלא בכושר הסיכון לתמותה היה פי 3 גבוה יותר. שיפור בסיבולת לב ריאה שינה את פרדוקס ההשמנה - הסיכון לתמותה היה נמוך יותר לגברים שמנים ולא שמנים שבכושר

מאמר חדש שהתפרסם בעיתון של בית הספר האמריקאי לקרדיולוגיה מראה שאנשים בעלי עודף משקל החולים במחלות לב מגיבים טוב יותר לטיפול ואף הפרוגנוזה שלהם טובה יותר מאשר של אנשים רזים החולים במחלות אלו

עודף משקל (BMI בין 25.5 לבין 29) נמצא כקשור לפחות מקרי תמותה מאשר משקל גוף תקין (BMI בין 18.5 לבין 25). שאלת החוקרים הייתה - האם להמלצות לגבי ירידה גורפת במשקל, לכל אותם הסובלים מBMI מעל 25, יש בסיס מוצדק, לאור ההשפעה המינורית שיש לו על שיעורי התמותה?

Please reload

bottom of page