אכילה בריאה היא אכילה משתנה, ללא רגשות אשם, המאפשרת גם אוכל "שטותי" ומפנק

איך ההתנהגות שלנו כהורים משפיעה על השמנת ילדינו?

מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ באוגוסט 2008 

 

חרדת ההורים שילדיהם ממעטים לאכול

אין כמעט הורה שאינו חש חרדה "שמא ילדיו אכלו מעט מידי". חרדה זו עלולה פעמים רבות לגרום לכך שמתוך הפחדים שלנו נכריח את ילדנו לאכול. בשנים האחרונות התפתח מונח המגדיר את הילדים הבוררים את מזונם, ממעטים לאכול ומתקשים להתנסות במאכלים חדשים. הילדים הללו נקראים אכלנים בררניים - "Picky-eaters", הצורכים מזונות בסלקטיביות ומדגימים התנהגות "נאופובית" (פחד מהתנסות במזונות חדשים). זה דפוס אכילה היכול להוות מקור לדאגה ומצוקה להורים רבים, החרדים להתפתחות תקינה של ילדיהם.מתקופת היות הילדים שלנו רכים בשנים, אנחנו מוצאים עצמנו נכנסים לצלחת שלהם. התנהגויות אלו שלנו כהורים עלולות לפגוע באופן האכילה הטבעי שלהם, לעורר בהם התנגדויות ולהפוך את האכילה למאבק כוח ועצמאות שלהם מולנו. יש עדויות המצביעות על כך שהתערבות זו עלולה לגרום להם לגדול לתוך גוף השמן יותר, ממה שבאופן טבעי הם נועדו להיות.

 

תחושה של חוסר ביטחון בקיומו ובזמינותו של המזון גורמת לילדים להשמין עם הזמן 

בישראל כיום יש כ-411 אלף משפחות מתחת לקו העוני. ילדים רעבים, החרדים דרך קבע למה יאכלו, עלולים לגדול לבוגרים האוכלים כל אימת שהאוכל נמצא בהישג ידם, מבלי לברר האם הם באמת רעבים. הם עלולים לפתח התנהגויות אכילה - "שמא לא יהיה", לגנוב אוכל ועלולים לאכול הרבה מעבר למה שהם באמת צריכים, רק מפחד הרעב.
אכילה כאוטית גורמת לילד לאבד את הקשב הפנימי לרעב והשובע שלו, לנהל את האכילה מתוך הצרכים הלא נכונים, ועלולה עם השנים לעודד את השמנתו.

 

נוקשות וניסיונות  שליטה על מה וכמה הילד שלנו יאכל גורמת לעליית משקל
ילדים הנמצאים תחת משטר באכילתם, תחת חוקי ה"מותר ואסור" הקובעים כמה לאכול ומה, אוכלים יותר וצפויים לעלות במשקל עם השנים יותר מאשר ילדים שאינם מצויים תחת חוקי הדיאטה למיניהם.

 

הפרעות אכילה אצל ההורים

הפרעות אכילה אצל ההורים ​עלולות להשפיע ולגרום לכך שאף ילדיהם יפתחו הפרעות אכילה כאשר ילד גדל הוא נזקק בזמן ארוחות לתמיכת הדמות המטפלת בו, כדי לחזק את תחושת "העצמי" שלו, אבל בד בבד הוא מחפש דרכים לפיתוח עצמאות שביטויה בגיל הצעיר אכילה עצמאית. הפרעות באיזון זה, כמו למשל אם חרדה, דיכאונית או אם שיש לה פחד קיצוני מהשמנה, או בעלת הפרעת אכילה, עלולים להשפיע על התפתחות לקויה בבקרה הטבעית של האכילה אצל הילדים, ובביטוי העצמאות ושמירת הגבולות שלהם.

 

שימוש באוכל כחלופה רגשית

מי מאתנו לא נתן לילד סוכרייה עבור התנהגות טובה או לחלופין כאשר נפל וקיבל מכה? פעמים רבות אכילה רגשית היא תוצאה של תהליך למידה של היות האוכל בעל "תפקיד" בחיינו מעבר להיותו פשוט אוכל. מה שמוביל ילדים רבים לאימוץ השימוש באוכל כאמצעי להרגיש, לחסום רגשות, למסך רגשות ואולי אף כדי להציב גבולות.
אם לילד יש נטייה גנטית להשמנה הרי ששימוש באוכל ככלי התמודדות עלול להעצים את הבעיה. היות ובחברה שלנו ילדים שמנים נוטים לחוש בודדים או מופלים לרעה, עלול האוכל לקבל תפקיד נוסף, אמצעי ל"הקלת" הכאב, שהילד מתקשה להתמודד איתו. וסופו של מעגל הוא גם תחילתו. השמנה.

 

העיסוק במשקל

עצם העובדה שאנחנו כהורים עסוקים בדיאטה, ברזון במשקל - הילדים שלנו צופים בנו. במה וכמה אנחנו אוכלים, באיך אנחנו מביטים על עצמנו במראה, במה קורה לנו כאשר אנחנו קונים בגדים, ובאובססיביות שאנחנו שוקלים עצמנו מדי בוקר. זה מכבר הוכח, שהעיסוק בדיאטות וברזון עלול להעצים את ההשמנה, וכפי שהוא פוגע בנו הוא פוגע גם בילדנו וגורם להם לגדול לבוגרים שמנים יותר ממה שנועדו להיות באופן טבעי.

פורסם באתר משרד החינוך

סרטון מטרנה ומרכז שפת האכילה

במרכז הידע מגוון רחב של מאמרים מקצועיים, כתבות וסרטונים בנושא השמנת ילדים

Please reload

מרכז שפת האכילה, הברזל 38 תל אביב טלפון: 03-6481181 

צילומים באדיבות יורם אשהיים  //  בניית אתר: 5 אבנים

  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon

© כל הזכויות שמורות לאיילת קלטר