7 טעויות נפוצות והרסניות שאנו עושים כשאנו בדיאטה

"היא עמדה מול המראה וסקרה את גופה: ידיים, רגליים, בטן קטנה. כולם אומרים לה שהיא יפה, שיש בה קסם, אבל היא יודעת שהיא חייבת לרזות עשרה ק"ג. חייבת. היא ניסתה כבר הכל: שומרי משקל, דיקור, כדורים להרזייה, תוכנית לשינוי אורח חיים, דיאטנית של קופת חולים... אז מה עכשיו? מציצה שוב במראה ומחייכת חיוך עקום על הפנים הניבטות אליה. חייבת לרזות. פשוט חייבת.

מרזה, משמינה, כועסת וחוזר חלילה. איך שהיא לא מסתכלת על זה, היא שוקלת היום עשרה ק"ג יותר מששקלה לפני חמש שנים. ומה הלאה? עוד דיאטה? תמיד שבויה באותו מעגל אינסופי המבטיח ולעולם אינו מקיים. תמיד האשם והכישלון הרובצים לפתחה. האם כל חייה יהיו מאבק מתמשך במעלה ההר? נגד גופה, נגד עצמה."

לא חולף שבוע מבלי שיאמרו לנו מה לאכול ומה לא. לא חולף שבוע מבלי שידברו אתנו על כמה אנחנו צריכים לשקול או יספרו לנו על אחת המגפות העולמיות הגדולות, מגפת ההשמנה. כולם מכריזים על גיוס למלחמה אבל היא - ההשמנה רק הולכת ומעצימה.

אולי טבענו קצת בתוך ים המיתוסים והאמיתות השגורים בפינו, ויכול להיות שהאמת מאחורי "מגפת ההשמנה" היא קצת שונה מזו שגדלנו עליה. הרי ברור לכולנו, שמשהו כאן לא בדיוק עובד. "כלי הנשק" בהם בחרנו להשתמש, הדיאטות,  הפכו עבור רובנו מורשת של כישלון. כבר ב-1950 אמר ד"ר אלברט סטונקרד, מחלוצי המחקר בתחום ההרזיה, כי: "רוב האנשים המתחילים תכנית להורדת משקל אינם מסיימים אותה. רוב אלו שכן מסיימים אותה אינם מרזים, ורוב האנשים שכן מרזים אינם מצליחים לשמור על כך". למעלה מחמישים שנה חלפו, ודבר לא השתנה.

כ-95% מהאנשים שעושים דיאטה משמינים חזרה, אולם איש אינו מוותר על חלום הרזון.  

קשה לנו להודות בכך שהדיאטה בעצמה משמינה. קשה לנו להבין שלא אנחנו האשמים אלא עצם הניסיון שלנו לשנות את מי שאנחנו.

גם השימוש במונח "שינוי אורח חיים", המוכר לנו את אותה הדיאטה רק בתחפושת מהודרת יותר, לא באמת עוזר לנו להרגיש טוב יותר עם הגוף שלנו. אנחנו עדיין אוכלים הרבה מדי, פעילים פחות מדי, ובעיקר - משמינים.

לפניכם 7 טעויות נפוצות והרסניות שאנו עושים בנוגע לאכילה ודימוי הגוף שלנו כשאנחנו בדיאטה.

ברגע שתלמדו להשתחרר מהן תוכלו להתחיל בחיים חדשים בריאים יותר, מאושרים יותר ומשוחררים מאשם

 

1. אל תאכל מתוך חוקים ותפריטים שמישהו אחר הכתיב לך-

אנו נולדים עם מנגנונים טבעיים של רעב ושובע, תינוק בוכה כאשר הוא רעב, אוכל ונרגע. ההקשבה הראשונית לגוף היא לצרכים הפיזיים בלבד. בערך בגיל ארבע תחושות הרעב והשובע הטבעיות מתחילות להיטשטש והילד לומד שלאוכל יש תפקידים נוספים מלבד סיפוק הרעב. וכן בהמשך חיינו אנו מעבירים את האחריות על גופנו במובן מסוים לאנשים חיצוניים שיגדירו לנו מה לאכול כמה ומתי ובנקודה זו אנו כבר ממש מתעלמים ממנגנוני הרעב והשובע שלנו.

אם מקשיבים לגוף, מגלים שהוא יודע לאזן את עצמו וכי במצבים של רעב פיסי רק אוכל אמיתי ישביע אותו. הבחירה המדויקת באוכל שרעבים אליו תסייע להגיע לשובע הנכון ולהיות נינוחים בו.

 

2. אל תקטלג את האוכל למותר ואסור-

זוכר איך היה כשהיית ילד/ה? נכון שרצית יותר את מה שאסור? ונכון שהיה קשה להתאפק ולא לעשות את מה שאסור? אנו תמיד נחפוץ יותר את מה שאינו בר השגה, זהו טבע האדם עוד מימי אדם וחווה.

תנסו להיזכר כמה זמן הצלחתם להחזיק בדיאטה ובחוקים של מותר ואסור.

בד"כ אחרי מספר שבועות (אולי ימים) תחת חוקי הדיאטה מתחיל לשעמם לנו מה שמוביל אותנו לחפש דווקא אחר אותם מזונות "אסורים" שהם בד"כ אותם אלה שמכילים סוכר.

בסופו של דבר אנו ניכנע לתשוקה וסביר להניח שגם נגזים כי הרי "אם כבר שברתי את הדיאטה אז אני יכול לאכול כל דבר" או "אוכל את כל מה שאסור עכשיו, כי מחר שוב אחזור לדיאטה"

ולכן, תאכלו את המאכל אליו אתם רעבים ואשר יגרום לכם לתחושה טובה בגוף שלכם במהלך האכילה ואחריה. זה יהיה המאכל אשר ישביע אתכם באמת.

הנחת המוצא לפיה אנחנו תמיד נעדיף את מאכילים המתוקים המשמינים והלא בריאים - הינה שגויה. גוף בריא יעדיף אוכל בריא שעושה לו טוב פיזית, וכמובן שמדי פעם ירצה גם "אוכל שטותי". ורק אם  לא נאסור, לא נחביא לא נאשים, אותה קוביית שוקולד תהיה "רק" קוביית שוקולד, ולא משהו שאתם כ"כ מפחדים מפניו.

 

3. אל תתבייש במי ובמה שאתה –

אנשים אמיתיים באים בכל הגדלים, כאשר אנחנו מתביישים במי שאנחנו, אנו סוגרים עצמינו מפני העולם, נמנעים מלעשות דברים שיחשפו אותנו למבטים, לביקורת. אך נמנעים גם לעשות את מה שאנחנו אוהבים. כאשר הבושה מנהלת את חיינו, החיים שלנו אינם עשירים ומלאים ובעיקר אינם בכאן ועכשיו, אנו מפספסים את ההווה, וחיים רק את העבר ואת העתיד.

 

4. אל תאכל בסתר-   

איך אתה מרגיש  כשאתה אוכל בסתר?

אכילה בסתר, כשאף אחד לא רואה או בלילה אחרי שכולם הלכו לישון, לרוב, אינה כרוכה בהנאה. זוהי חוויה רוויה ברגשות בושה כעס ואכזבה בעצמינו ומעצמינו.

הפכו כל ארוחה לאירוע רב חושי, העריכו את הצבעים, המרקמים, הריחות והטעמים של כל מנה. בכל ביס שאתם לוקחים, התמקדו באיך מרגיש ונטעם האוכל בפה שלכם ותלעסו לאט ועם מחשבה. התענגו על כל ביס לפני שתחליטו מה יהיה הביס הבא.

 

5. אל תשקול את העצמי שלך-

אנחנו הרבה יותר ממשקל על הצג. כאשר אנו מגדירים עצמנו על פי משקלנו, או על פי השוואה ל"משקל תקין" אנו הופכים להיות עסוקים יותר במה אנחנו "לא מספיק", מאשר במי ומה אנחנו באמת. העצמי שלנו מורכב מאישיות תכונות וכשרונות ולהם אין משקל אלא ערך.

 

6. אל תפחד מאכילה רגשית-

בני האדם, הִנם יצורים יצירתיים ביותר, ולכן פיתחו אינספור דרכים להילחם ברגש. אוכל, סמים, עישון, אלכוהול, הימורים, ספרים, עבודת־יתר ועוד ועוד פתרונות. כל פתרון באשר הוא אינו בעייתי, בתנאי שהוא בא לידי ביטוי במידה הראויה לו. אם לא משתמשים בפתרונות כראוי הם עלולים להוביל להתמכרויות, לבעיות ביחסים בינאישיים, לבעיות אכילה, להשמנה ולבעיות בריאותיות, והכול בשם הרגש הכואב שמנסים להדחיק, להסיט או להכהות.

במקרים של אכילה רגשית, כאשר חשים רעב ומבינים שאין זה רעב פיזי. אם נלחמים בו הוא יתעצם ויוביל להתקף זלילה ולאובדן שליטה על האכילה. לכן, תחילה יש לתת אפשרות קיום לרעב הרגשי ולא להיבהל ממנו. לאחר מכן, תעמודנה לפניכם שתי אפשרויות: להיות עם הרגש או לאכול אותו. ברגע שאנו מבינים את מהות הרעב ובוחרים לאכול ממקום רגשי, במרבית המקרים האכילה לא תהפוך לעוד התקף זלילה ואינה תלווה בכעס עצמי. אכילה רגשית זו, מפחיתה את רגשות האשם והביקורת ובמרבית המקרים מסתיימת בתחושת שובע.

 

7. אל תאכל אוכל שאינו מענג

אוכל ואכילה הם טעם החיים.  כאשר האוכל אינו טעים באמת לא נצליח להיות שבעים.

אם אנחנו רעבים למאכל מסוים ואנחנו נמנעים ממנו או מפחדים לאכול אותו, כי הוא משמין או יקר בקלוריות ואנחנו אוכלים את החלופות לו נשאר מתוסכלים ולא מסופקים. ובעצם עד שלא נאכל את אותו מאכל מענג בו חשקנו מלכתחילה לא נהיה שבעים.

בסופו של דבר נאכל גם את החלופה וגם את אותו מאכל מענג באמת.

ותזכרו, הנאה היא לא רק לשם תענוג. היא גם מרגיעה את הגוף ובכך עוזרת בעיכול ובספיגה של המזון. במילים אחרות – זוהי התמורה הגדולה ביותר לכסף שלכם. התזונה הבריאה ביותר עבורכם היא זו שאתם לא מרגישים משועממים או מקופחים בגינה, ויש לכם כוח ואנרגיות לשארית היום.

 

הדרך לפיתוח אכילה בריאה ואינטואיטיבית כמוה כמסע. וככזה היא ארוכה, קשה וקצת מבלבלת. כמוה כרכישת שפה חדשה. צריך ללמוד את האותיות ואחר כך לכתוב מהן מילים ולהתאמן בדקדוק של הפה ושל המחשבות. בזמן למידת שפה חדשה קיים בנו צורך טבעי לחזור כל הזמן לשפה המוכרת לנו והשגורה בפינו.

תהליך למידת שפת האכילה החדשה הינו דומה.

אבל בניגוד לשפת הדיאטה, כאן לא נימדד בכמה קלוריות אכלנו, בכמה ק"ג השלנו ממשקלנו או באם הצלחנו לעקוב אחר ההוראות. לימוד שפת האכילה האינטואיטיבית כמוהו כמסע חקר לתוך עצמנו. גילוי הקודים הטבעיים לרעב ושובע, שנולדנו איתם. הם היו שלנו בתחילת חיינו, אבל בשל עריצות הרזון ותעשיית הדיאטות המושלות בחיינו ביד רמה איבדנו אותם.

המסע הזה הוא למעשה מסע להשבת הנכסים האמיתיים שהיו ברשותנו, אותם מנגנונים מולדים של רעב ושובע, אותו איזון טבעי של הגוף, אותה נקודת שיווי משקל.

רק אם נוותר על חוקי הברזל החיצוניים, נוותר על מה שמייצג עבורנו עולם הדיאטות - רק אז נוכל להטמיע בתוכנו שפה חדשה, בריאה ומשוחררת מאשם.

 

 

נכתב ע"י: סתיו ברין – B.Sc  בתזונה, מרכז "שפת האכילה"

מלאו פרטיכם בטופס המצורף

ונציגנו יחזור אליכם

אם אתם רוצים ללמוד את השפה הזו, שפת האכילה הקשובה, להיחשף לעולם נפלא נטול אשם, משוחרר מחוקים ומהגבלים, ללמוד לפתח דפוסי אכילה בריאים ומהנים, אשר בסופם ההשמנה תיעצר – אתם מוזמנים להצטרף לסדנא שלנו, בה נלמד את 10 הדברות של מה כן לעשות!

מרכז שפת האכילה, הברזל 38 תל אביב טלפון: 03-6481181 

צילומים באדיבות יורם אשהיים  //  בניית אתר: 5 אבנים

  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon

© כל הזכויות שמורות לאיילת קלטר