ילד אוכל כשהוא רעב ומסיים כשהוא שבע.

הרעב והצורך לאכול משתנים מילד לילד

 

10 הטעויות הנפוצות שאנו עושים בתזונת ילדנו. תופתעו במיוחד ממספר 5...

"אמא, אני לא רוצה חביתה, אני רוצה קורנפלקס לארוחת ערב!" אמר אוריאל

"לא חמודי, קורנפלקס זה לא אוכל! עכשיו אוכלים חביתה וסלט!" השיבה אמו. "אבל אמא בא לי רק קורנפלקס....." הוא מתעקש

"רק אם תסיים את האוכל תקבל קורנפלקס" היא מתבצרת בשלה

 

אתם בטח מכירים מקרוב את הדיאלוג הזה, ודומיו...

האם אתם מתעקשים? מציעים משהו אחר? מתנים תנאים ?זורמים?

 

מחשבות ותהיות אלו הן צומת דרכים חשובה אשר תעצב את מערכת היחסים בין ילדנו לאוכל. העמדות שלנו כהורים בנושא האוכל, יקבעו את ההבדל בין התנהגות מקדמת ובריאה לבין התנהגות לקויה .

 

מבולבלים ומודאגים? ריכזנו עבורכם 10 מיתוסים שהגיע הזמן לשבור אותם

1. מיתוס: הורים נדרשים לפקח בקביעות על תזונת ילדיהם (מה, מתי וכמה) שמא יאכלו יותר מדי או פחות מדי!

 

הצורך לשלוט באכילה של הילדים עלול להיות חרב פיפיות בעבורם. הילד יודע באופן טבעי,  מרגע לידתו, כמה ומתי הוא צריך לאכול.

לילד צרכים שונים, תאוות שונות וכמות קלורית יומית המשתנה מיום ליום, לה הם זקוקים כדי לגדול ולהתפתח. בניסויים מבוקרים, נמצא שילדים אשר הורגלו לאכול מבחירה, משכילים לבחור את המזון הנכון בריאותית והמאוזן לצורכיהם.

ילדים שהורגלו לאכול תחת חוקי "מותר ואסור" ובפיקוח הורי מתוך מגבלות חיצוניות,  הרי שבמצבים של התרופפות הפיקוח, יפתחו התנהגויות מפצות ויאכלו כדי להשלים את החסר.  אכילה כזאת אינה נעשית מרעב או מצורך אמִיתי אלא מחסך רגשי!

 

2. מיתוס: כהורים, מומלץ לתת לילדים אוכל בריא ולמנוע מהם אוכל שאינו בריא

 

ילדים אוכלים מזון כלשהו כי הוא טעים להם ולא כיוון שהם יודעים שהוא בריא עבורם. תפקיד ההורים לאפשר להם בחירה של מאכלים בריאים וטעימים אבל גם של אלה שהם שטותיים. מומלץ לאפשר להם להתנסות במאכלים המתויגים כלא־בריאים, בכדי למנוע את הפיכתם לנחשקים, בחינת "מים גנובים ימתקו".

 

3. מיתוס: הורים צריכים ללחוץ על ילדיהם לנסות מאכלים חדשים

 

ניאופוביה - הינה ביטוי ל"פחד מחדש", המאפיינת ילדים רבים בנושא מזון.

הפחד מהתנסות ממאכלים חדשים לרוב מלווה גם בסקרנות עזה. אבל  אם יופעל לחץ להתנסוֹת ולטעום, עלולה התגובה להיות הפוכה ובכך יתעכב תהליך הלמידה. לעומת זאת, אם יתאפשר לילדים מרחב בחירה והתנסות, יגבר הסיכוי שסקרנותם תתעורר והם יבחרו בעצמם להתנסות במאכלים החדשים.

 

4. מיתוס: כדאי לגרום לילדים לאכול פחות קלוריות ביום

 

יצירת חסך במאכלים מסוימים או חסך קלורי בילדים, עלול ליצר,  בטווח הארוך, צורך בפיצוי באמצעות זלילה חסרת רסן ובעיות אכילה. זאת בשל פירוש הגוף  את תחושת הרִיק כמצוקה ואפילו כחרדת מוות , העלולה לגרום לו להתגונן באמצעות אכילת־יתר.

 

5. מיתוס: ילדים אינם יודעים מתי להפסיק לאכול ממתקים

 

באופן טבעי, ילדים מעדיפים אוכל מתוק. לפי הדיאטנית אלן סאטר, מידת הקושי שלהם לאכול פחות מהכמות שהם צריכים, שווה למידת הקושי שלהם לאכול יותר מהכמות שהם צריכים. לפיכך, הילדים הם המאזניים הטובים ביותר של עצמם וגם כשהמזון טעים מאוד הם יפסיקו לאכול כשיגיעו לתחושת שובע. ברגע שנקטלג מאכלים מסוימים אסורים, בהכרח נהפכם לנחשקים ובכך נעצים את האכילה מהם.

 

6. מיתוס: במידה והילד אינו אוכל מספיק, כדאי להתעקש ו"לפתות"  לאכול יותר

 

הורים רבים חרדים שמא ילדיהם אוכלים מעט מדי. חרדה זו עלולה פעמים רבות לגרום לעימות עם הילד. חשוב לזכור - ילד בריא אוכל כשהוא רעב. כל ילד רעב בזמנים שונים למאכלים שונים ולכמויות שונות. החרדה להתפתחותו התקינה של הילד עלולה לשבש את הקודים הטבעיים שלו לרעב ולשובע, ולהפוך את האוכל למערכה מול ההורה על גבולות, כוח ועצמאות.

 

7. מיתוס: לא רצוי להכניס הביתה מעדנים, חטיפים וממתקים

 

במאה ה־ 21 שפע הממתקים והפיתויים זמין לכול ואין כמעט דרך למנוע מהילדים את צריכתם. ילד שהוריו אוסרים עליו לאכול ממתקים יאכל אותם בגנבה ויסבול מתחושות אשם. לעומתו, ילד המוצף בשפע של חטיפים בלי גבולות עלול לאבד את תחושת הערך שלהם או לחלופין, עלול להשתמש בהם כדי לספק את הרעב שלו. יש למצוא את שביל הזהב שבין שני הקצוות, לאפשר את חופש הבחירה ולהימנע מיצירת חסך.  למה הדבר דומה? לפער בין הורות מתירנית חסרת גבולות ובין הורות נוקשה. כאשר נשאף דווקא לזו השמה גבולות אך מייצרת בתוכם גמישות.

 

8. מיתוס: ילדים שוכחים לאכול

 

ילד אוכל כשהוא רעב ומסיים כשהוא שבע. הרעב והצורך לאכול משתנים מילד לילד. יש שרעבים בתדירות גבוהה יותר ויסתפקו במנות קטנות, יש שיאכלו מנות גדולות בתדירות נמוכה יותר. יש שיאכלו מעט לאורך כל היום ויש שירבו לאכול  מסוימת. אבל ילד רעב – אוכל.

 

 

9. מיתוס: ילדים לא יעצרו משחק כדי לאכול

 

אכילה קשובה ומודעת הינה תוצר של חינוך להרגלי אכילה נכונים ועקבים. אין לצפות מילד לעזוב את עיסוקיו ולשבת ליד השולחן לארוחה מלאה ומוסדרת, במידה ולא "חונך" לכך. אכילה "אגבית" תוך כדי משחק,  אינה משביעה ואין היא משמשת תחליף לארוחה. תפקידנו כהורים לקבוע את מסגרת האכילה וליצור גבולות שיהפכו מוכרים גמישים ונגישים ואפשריים לילד.

 

 

10. מיתוס: אם ילד אוכל מאכל כלשהו, לא כדאי להציע לו מאכל אחר כדי שלא לבלבל אותו

 

חשיפה למגוון מאכלים היא שלב חשוב בתהליך ההתנסות וברכישת הרגלי האכילה. חשוב לא להציף את הילדים בשפע של אפשרויות

כדי לא ליצור בלבול: אך יחד עם זאת מומלץ לצד המאכלים המוכרים והאהובים, לחשוף את הילד למאכל אחד חדש בכדי לעורר את סקרנותו.

 

לפרטים והרשמה לסדנת הורים הקרובה השאירו פרטיכם: