מישהו מטפל בך? או עדיף להיות בדיכאון על פני להיות שמן

6.5.2009

 

מה באמת חושב עליך מי שמטפל בך?  ממחקר שהתפרסם לפני כשלוש שנים (Obesity 2006) עולה כי:
    •    46% מהנבדקים מוכנים לוותר על שנת חיים מאשר להיות שמנים.
    •    15% מהנבדקים מוכנים לוותר על 10 שנות חיים ויותר מאשר להיות שמנים.
    •    30% מהנבדקים מעדיפים להתגרש מאשר להיות שמנים.
    •    25% מהנבדקים מעדיפים להיות עקרים מאשר שמנים.
    •    15% מעדיפים להיות בדיכאון חריף מאשר להיות שמנים.
    •    14% מעדיפים להיות אלכוהוליסטים מאשר להיות שמנים.


האם אנשי המקצוע המטפלים באדם הסובל מעודף משקל/ השמנה שונים? ממחקרים (Obese Res, 2003;11:1033-1039) שבדקו את עמדות הרופאים לגבי השמנה והטיפול בה עולים ממצאים דומים. מרביתם רואים את האנשים השמנים כמגושמים, לא מושכים, מכוערים ולא מתרחצים . כ 1/3 מהם אפיינו אותם כחסרי כוח רצון, מרושלים ועצלנים. 37% מהרופאים ציינו שיש להם תגובות שליליות עם הופעת מטופל שמן.


והדיאטניות? מסתבר שהן לא שונות בהרבה מהרופאים. במרץ 2009 התפרסם בעיתון הדיאטניות המוביל בארצות הברית (J. Of Am. Diet. Assoc) כי גם הדיאטניות שבויות בסטיגמות השופטות את האדם הסובל מעודף משקל. המחקר בדק את גישתן של סטודנטיות לתזונה המועמדות להיות דיאטניות, כלפי אנשים בעלי עודף משקל וכיצד עודף המשקל משפיע על ההחלטה הטיפולית והערכת מצבו הבריאותי של המטופל. יותרמ- 40% מהסטודנטיות העידו על כך שהן מאמינות שאנשים בעלי עודף משקל הינם עצלנים, חסרי כוח רצון ונוטים לוותר לעצמם. רובן היו תמימות דעים כי אנשים שמנים הינם בעלי משמעת עצמית נמוכה, אוכלים יתר על המידה, חסרי ביטחון ובעלי דימוי עצמי נמוך. והנתון אולי המעציב ביותר - רק 2% מהסטודנטיות הביעו גישה חיובית או ניטרלית כלפי מטופלים שמנים. מחקרים שבדקו דיאטניות וותיקות הצביעו על ממצאים דומים. גם הן אינן חפות מדעות קדומות ותחושות שליליות לגבי מטופלים.


עולה, אם כן, השאלה הכמעט טריוויאלית, איך יכול רופא או דיאטנית או כל איש מקצוע אחר לטפל כראוי באדם השמן? העצוב הוא שמחקרים מראים שדווקא אנשים שמנים נמנעים מביקור במרפאות מחשש הביקורת עליהם, הזלזול לו הם זוכים ותחושות הדה לגיטימציה.


הסטיגמות והדעות הקדומות נגד האדם השמן דווקא מעצימות את בעיית ההשמנה. הן עושות לו דה-וולואציה מתמשכת, הפוגעת מאד בהערכה העצמית שלו. ערך עצמי נמוך גורם להתקפי זלילה ואובדן שליטה על האכילה מחד, ולניסיונות חוזרים ונשנים לעשות דיאטה כדי לרזות מאידך. אלה וגם אלה מעצימים את בעיית ההשמנה.
בעולם בו אין לגיטימציה לקיום השונות הטבעית הגנטית. בעולם השולל את כל אלה שאינם מצויים בתוך תווי התקן החברתיים איך אפשר לדבר על well being, אכילה בריאה וחיים מלאים?


השבוע ב-6 למאי יצוין ברחבי העולם "יום ללא דיאטה" - INTERNATIONAL NO DIET DAY.
היום צוין לראשונה בשנת 1992 כתגובה לאידיאל הרזון הדוחק אנשים לדיאטות. הוא נועד כדי לעודד אנשים לאורח חיים בריא ומלא ללא קשר למידות גופם ומשקלם. מטרתו להעלות את מודעות הציבור לאובססיית הרזון ולסכנות הטמונות בדיאטה (כל דיאטה), לקבל ולחגוג את השונות במבנה הגוף ובמראהו ולכבד את קורבנות תעשיית הרזון על כל סוגיה (הפרעות האכילה והניתוחים הבריאטריים).
בואו נזכור, חברה השוקלת את אזרחיה בקילוגרמים ובקלוריות אינה באמת מאפשרת אכילה בריאה וחיים מלאים.

מרכז שפת האכילה, הברזל 38 תל אביב טלפון: 03-6481181 

צילומים באדיבות יורם אשהיים  //  בניית אתר: 5 אבנים

  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon

© כל הזכויות שמורות לאיילת קלטר