איילת,

רוצה לומר שוב ושוב תודה ענקית! על נתינה ענקית ללא גבול ולאות עוד ועוד ועוד במקצועיות ודקדוק בפרטים הקטנים ביותר.

ניכרה השליטה שלך בכל נימי שפת האכילה לצד הוראתה המגוונת והצבעונית כך שתגיע ותיגע בכל אחד ואחת מחד גיסא ומאידך גיסא הענווה והצניעות שלך לאורך כל הדרך.

את מובילה מהפכה.

את פורצת דרך לחיים מיטיבים ומאושרים יותר.

את סוכנת שינוי ובדרך סופגת את אש ההתנגדות הנובעת מפחד לשחרר מהמוכר והידוע ולהתבונן לאזור האי נוחות ולצעוד אליו...

ראוי להערצה, הוקרה והכרת הטוב.

אני מאמינה בכל ליבי בדרך שלך ובאבני השפה שבחרת לסמן עבורי אותה.

כתינוק העושה את צעדיו הראשונים נדרשת חמלה והבנה שלוקח זמן להתחיל לרוץ, זה יגיע! 

וכאדוות הנוצרות מאבן שפוגעת במים והן הולכות וגדלות ואף מתעצמות ייקח זמן לעכל, להבין, להפנים ולהטמיע כל מה שחווינו ולמדנו.

מקווה שהצלחתי עם כל ההתרגשות העצומה להביע את רחשי ליבי אתמול ועכשיו.

לא קלטתי אתמול כשבאתי שזה סוף הפרק הראשון...

אוהבת אותך❤

"חוץ מזה, רציתי לשתף אותך בשמחה שהתקבלתי לתואר השני בפסיכולוגיה. נראה לאן המקצוע הזה ייקח אותי, אבל מה שאני יודעת עכשיו זה שאני ארצה מאוד להמשיך את הדרך המדהימה הזאת שחשפת בפנינו. חודשיים עברו מאז סיום הקורס, אני זוכרת שמאוד הייתי לחוצה לאבד משהו, אבל במהלך החודשיים האחרונים אני רואה כמה הרווחתי וכמה קיבלתי וכמה אני רוצה לשמוע יותר וסקרנית לקבל יותר ויותר מידע. היום אני מבינה שזו שפה ומה המשמעות שלה, שלוקח זמן שזה ייטמע, שצריך לתרגל ושאני צריכה למצוא את הנישה שלי שם.

והחלום הקטן שלי זה להיות נר לרגלייך בשלב מסוים של חיי המקצועיים :-)"

"גם פחמימה ריקה היא...איך לומר...מורכבת.

אני לא נשקלת (קילוגרמים) כבר קרוב לעשור ואין לי משקל בבית.

אני ממש לא מאלו שזה פשוט לא אישו אצלם. לקח לי מספר שנים של טיפול אינטנסיבי כדי להגמל מדיאטות. כשנגמלתי חשתי כזו הקלה גדולה. כמו כל מכור, אני מעריכה כל יום שעובר מבלי שנפלתי חזרה לסם, חזרה לעולם השקילות והדיאטה.

תהליך הגמילה שלי לקח כמה שנים של פגישות אחת לשבוע. היה לי הכבוד הגדול להיות מטופלת של איילת קלטר שפת האכילה- איילת קלטר (האחת והיחידה).

מאיפה הגעת? הגעתי מסיכות באוזן שבוע שלם רק אבטיח, שבוע רק גלידה על בסיס שומן צמחי (במיוחד פיסטוק). הגעתי מפריכית עם קוטג'׳, הגעתי ממרק כרוב. המון מרק כרוב.

אין לי תמונה של ״לפני״ ו ״אחרי״ להשוויץ בה. כי הלפני ואחרי שלי הוא לגמרי לגמרי פנימי. לא הייתי חוזרת בעד שום הון שבעולם לגיהינום הדיאטות. אני שומרת נפשי מהעולם הזה.

אלמלא איילת, הייתי עדיין תקועה בלופ האינסופי הזה.

הכי כואב לי החופש שאנשים לוקחים לעצמם להתערב לאנשים אחרים בצלחת. להעיר להם על מה שהם אוכלים, לתת ביקורת על כמויות. אני לא מאשימה אותם כי הכל נעשה מתוך... בורות. כן כן, בורות. לכאורה עצות משכילות לגבי סוגי מזונות, לכאורה ידע כללי נרחב על אבות המזון, חומרים משמרים, צבעי מאכל, צמחונות, טבעונות, לכאורה הרצאה על שומן רווי, פחמימות ריקות, סוכר לבן, מלח...אבל בסוף הדרך מדובר בבורות. כי גם פחמימה ריקה היא מורכבת :)

השיר הזה נכתב הרבה שנים לפני שהכרתי את איילת, והוא מוקדש לה באהבה!

אני פתאום קצת נבוכה להשמיע אותו אבל כוסאומו. "

https://www.youtube.com/watch?v=FXkd4pMwADQ&feature=youtu.be

"אני רוצה להודות לך על שנה מרתקת מבלבלת ועשירה בהמון תכנים הרצאות מעשירות ומעניינות שלך ושל המרצים האורחים על הרצינות והעומק בהגשת התכנים על האמון המלא שלך בדרך הקשה על שבירת מוסכמות ואמונות, בתקוה ובאמונה להמשך הנחלת השפה.

"קודם כל שוב תודה על הקורס החוויתי והמענין .. אני אישית עברתי המון טילטולים וזעזועים בחווית הטיפול שלי , המון אמיתות נשברו לי.. מרגישה היום שאני צומחת וגדלה לכיוונים ותובנות חדשות , ועלכך המון המון המון תודה לך❤". ושוב מנצלת את הדף להגיד שוב תודה מכל ליבי.

"איילת יקרה, מודה על הזכות שניתנה לי לשמוע את הרצאתך!!!את מרתקת, ישרה, אמיתית ועוד ועוד..... סוף סוף קבלתי לגיטימציה לשאת את עצמי בכבוד"

״ובכן, הגיע הרעב והחלטתי להתיישב ולאכול ארוחת צהריים. פולקע קטן ובערך כוס אורז. ומה לעשות שדווקא היום חברתי להפסקות עסוקה ונגזר עליי לאכול לבד. אז אני על אוטומט; פותחת וויינט, פייסבוק, וואטסאפ״... 
ואז עצרתי. חשבתי. סגרתי הכל. 
אכלתי לבד, בשקט, בלי גירויים. זה נשמע פולני, אבל זה לא. 
באמת חוויה מעניינת.

״בוקר טוב.
חושבת הרבה על התהליך שלי פה.

לאחרונה אני נרדמת יותר בקלות. לא ידעתי להסביר לעצמי למה.

ואתמול שמתי לב לסיבה: אני באמת קשובה יותר לגוף. לא רק לרעב ולשובע, אלא גם לתחושות אחרות.

כשהייתי עייפה ניהלתי מאבק עם עצמי מתי אלך לישון ועל איזו תוכנית אוותר בגלל השינה.

שמה לב לאחרונה שכשאני עייפה, אני מאפשרת לעצמי להכנס מהר יותר ל"תנוחת הירדמות" ו... פשוט נרדמת.

הקשבה לגוף - עובדת מסתבר...

״חייבת לשתף אותך בעוד משהו מהקבוצה:
בוקר טוב.

משתפת אתכן:
אתמול פורסם עלי פוסט מעליב בפייסבוק ע"י בן משפחה קרוב, המסוכסך זה שנים עם המשפחה.

נשימתי נעתקה, הרגשתי מועקה, בחילה, דפיקות לב, כעס, גועל ועצבות. בעיקר עצבות.

עלתה בי מחשבה אוטומטית: מה יש במקרר?

שניה לפני שקמתי אליו, אמרתי לעצמי: "אכלת לפני חצי שעה. אינך רעבה. את כועסת ועצובה. זה בסדר. תכעסי ותתעצבי. "

וכך היה.

החלטתי, לשם שינוי, להרגיש את הרגש. לא לקבור אותו, כהרגלי, עם פחמימה מורכבת.״

חוויה מתקנת. ללא ספק.

קמתי הבוקר שלווה יותר. יתכן שבגלל שחשתי? שעיבדתי את הרגש?

"תודה איילת!

תמשיכי לתת לנו עצות כאלה ולהתוות לנו את הדרך".

 "את אכן יודעת את נפשו של השמן ואין הרבה אנשי מקצוע שלא היו שמנים ולא חוו על בשרם שיודעים להגיד את מה שאת אומרת בתור אדם רזה-ועל זה בתור שמנה מאוד לשעבר ומלאונת בהווה מגיע לך שפו ענק".

"את מדהימה ומקריאת הספר הנפלא שלך, כל כך מרגישים עד כמה את מבינה. תבורכי".

"הכל מתחיל בצורת החשיבה הביקורתית והמפרידה שאנחנו כתרבות חוטאים בה ומפחדים ממנה. ההסברים שלך מדויקים איילת כולי תקווה שיחלחלו בתודעה של האנשים שקוראים את מה שאת כותבת".

"סוף סוף שומעים קצת אמת, ממש קרן אור באפלה, איילת כל הכבוד לך, המשיכי להשמיע על מנת להשפיע".

"את יודעת את נפשו של האדם באשר הוא וזה מה שמייחד אותך".

"איילת, את הדבר האמיתי , את הקרן אור בכל החשכה הזאת ( לאחר שהכרתי אותך הבנתי כמה הדיאטות הם מקום חשוך ועצוב) .אני מעריכה ומעריצה אותך".

"איילת חזק ואמץ על זה שאת מייצגת את קול הדיאטניות השפוי והנכון!

"תודה לך שאת נלחמת בסטיגמות שקריות ובאנשים בורים תודה שאת נלחמת על מה שנכון גם אם זה נגד הזרם! לא מכירה אותך אבל מעריכה את הדרך שלך ואת העובדה שאת עומדת מאחורי המילים במעשים בכל מצב! תודה".

"אני חייבת לכתוב כמו שכבר כתבתי לך בפרטי פעם...
לי לקח המון זמן להבין את הרעיונות שאת מקדמת ואני דיאטנית עם תואר שני...
אנשים שלא בשלים להבין לא יבינו לא משנה מה ההשכלה או ההכשרה המקצועית שלהם תמשיכי בדרך האלגנטית".

"האישה המופלאה ששחררה אותי מבית הסוהר ושמו דיאטות!"

"רציתי להגיד לך שאת גרמת לי לחיך הבוקר ועשית לי את כל היום
המילים שכתבת מדהימות ואחר כך נכנסתי לפרופיל שלך והסרטון שפרסמת פשוט גרם לי לאושר תודה לך
בוקר טוב ותודה לך".

"איילת היקרה, אני עוקבת אחריך כבר תקופה, אומנם קצרה, אבל משמעותית... אני אוהבת ומתחברת לאמת שבך והתחושה שאת במקום המדויק לך, בשרות לעולם, ליקום....

בסיפור שלי, ממקום של הרבה עבודת אהבה ותשומת לב, שחררתי את הקולות המזמרים שהושתלו בראשי מאמי האהובה שכבר לא בחיים... מדודות שכנות וכל שירת שנות ה80 וה90 עם פזמון 1200 הקלוריות....
מאוד מעניין להתבונן מהצד ולהבחין שחלק מהנשים שבליבן ובנפשן שליחות הקבלה העצמית והאהבה שאינה מותנת, בוחרות לעבוד ממקום של רמיסה, מחיקה, או פשוט שנאה.... ליבי מתרחב לקרא את הפוסט האחרון שפרסמת, כי אני כ"כ מסכימה ותומכת במקום שרק דרך הזנה טובה תפעם אדמה בריאה..
תודה על דרך האהבה, הנועם, ההתבוננות הפנימית, החשיפה האישית שלך!!! אם תדעי כמה הדרך שלך היא מלאת אור,( בדרכך, במסעך, באיך שאת פוסעת.. ) את כוח אור אדיר. זכרי את זה. הרגישי את זה. היי זה....
תודה לך על עבודתך המבורכת. שבת שלום".

"איילת שלום, אני כותבת לך כי אני חייבת לאכול את הכובע שלי... השתתפתי בקורס הראשון שהעברת לתלמידי תואר שני בפקולטה לפני כ 3 שנים. בקורס דיברת הרבה על מסכת הייסורים שעוברים בעלי משקל עודף במערכת הבריאות. אני הייתי בטוחה שאת מגזימה לחלוטין , הייתי צעירה יותר ותמימה יותר כנראה... היום אני כמה שנים טובות אחרי וראיתי ושמעתי מלא מעט אנשים עם משקל עודף על התנהגות לא ראויה שח אנשי מערכת הבריאות. יש התבטאויות שסיפרו לי עליהם שהעלו דמעות בעייני. יישר כח על העבודה שאת עושה בתחום אני מודה שלא הערכתי קודם את מה שלימדת והיום אני לגמרי כן".