הצעת חוק למיגור תופעת ההשמנה בקרב בני נוער 

מאת איילת קלטר 

 

על שולחן הכנסת מונחת זה זמן הצעת חוק (פ/18/1553) - למיגור ההשמנה בקרב בני נוער (תיקוני חקיקה)התשס"ט – 2009. ככתוב: "תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד -בדיקות לאיתור השמנה לתלמידים בבתי הספר:

 

א. מדידת גובה

ב. בדיקת משקל

ג. חישוב מסת הגוף (BMI)

 

 

למען הסר ספק - המטרה היא שקילה גורפת של התלמידים למען אבחון מוקדם שעשוי כדברי, מציע החוק "להציל חיים או למנוע מחלות בעתיד". חקירה "מעמיקה" מגלה שמי שעומד מאחורי הצעת חוק זו, היא אחת מחברות המזון הגדולות בארץ, מה שמיד מעורר תהיות לגבי ה"עניין העצום נטול האינטרסים בוודאי" שהיא מגלה בבריאות ילדי ישראל.

ואנא סלחו לי על העקמומיות המצטיירת בזויות פי למראה הרציונל הנלווה להצעת החוק, "מטרת החוק היא למגר את מגפת ההשמנה והמחלות הנלוות לה".

 

האומנם שקילת כל ילדי ישראל יש בה כדי למגר את תופעת ההשמנה? האם מדד ה BMI רלוונטי למי מאנשי הבריאות שנפש ילדי ישראל יקרה לו? מה שמגביר את התהיות, זה המידע הרב שהצטבר בשנים האחרונות לגבי אוזלת ידו של מדד זה בכל הנוגע לבריאות מבוגרים ככלל ולבריאות הילדים שלנו בפרט. האם לנוכח זה יתכן שמה שפיתחנו ככלים לטיפול בבעיית ההשמנה הפכו עם השנים דווקא לאלו המעצימים אותה?

 

אז כמו תמיד, בואו ונעשה סדר בדברים: מהי התפתחות בריאה בילדים?

 

תהליך הגדילה של ילדינו נקבע ברובו על ידי הגנטיקה שלנו. כל ילד נולד וגדל לתוך גופו, ואם נאפשר לו הוא יגדל ויתפתח בדרך המתאימה לו. לצורך מעקב גדילה והתפתחות פותחו עקומות הגדילה הנמצאות בשימוש שגרתי ברשויות הרפואה המונעת. הן מתבססות על התפלגות סימטרית-פעמונית נורמאלית הנקראת גם התפלגות גאוס (או פעמון גאוס), על שם המתמטיקאי הגרמני קרל פרידריך גאוס. הן מתארות בדיוק רב משתנים קיימים באוכלוסייה כגון התפלגות גובה ומשקל.נתבונן רגע בהתפלגות הנורמלית הסטנדרטית ונדמה אותה ככזו המשקפת התפלגות משקל,

א. מרכז הפעמון מציין את המשקל הממוצע באוכלוסייה
ב. ציר ה- X מציין את משקל האוכלוסייה (בגרף כתוב סיגמה שהיא סטייה מהמשקל הממוצע)
ג. ציר ה- Y מציין את שכיחות המשקל בקרב האוכלוסייה
ד. שטח הגרף מייצג מאה אחוז מהאוכלוסייה, ובכל נקודה על ציר המשקל X ניתן לחשב איזה חלק מהאוכלוסייה נמצא מעליה או מתחתיה. העקומה מצביעה אם כן על כך שרוב האוכלוסייה ממוקמת קרוב למרכז הפעמון, וחלק קטן מהאוכלוסייה ממוקם בשוליו.

נחזור לעקומות הגדילה של הילדים הכוללות עקומות גובה, משקל ומדד BMI. הן אינן מהוות תו תקן לגדילה אלא משמשות כלי להשוואה וליחסיות והן נעות מאחוזון 3 לאחוזון 97, מגיל לידה ועד גיל 20.

 

אנחנו יודעים ש:

 

  • כל ילד משתייך לאחוזון גדילה שונה, המשקף את קצב הגדילה שלו ואת התמדתו לאורך קו גדילה מסוים.

  • השונות המשתקפת באחוזוני הגדילה באה לידי ביטוי גם בגודל הגוף וגם בצורתו: יש גבוהים ויש נמוכים, יש רחבים ויש צרים.

  • גודל הגוף וצורתו הם נתונים תורשתיים הנקבעים ברובם בהשפעת גודל הגוף וצורת הגוף שלנו כהורים.

  • החֲרִיגוּת המשקלית ובעקבותיה השונות הלגיטימית בגודל הגוף ובצורתו הן טבעיות לגמרי.

 

ובמילים פשוטות יש ילדים שאכן נועדו להיות גדולים יותר - מעל אחוזון 97 (גבוהים יותר או שמנים יותר)וחלקם נועדו להיות קטנים יותר מתחת לאחוזון 3 (נמוכים יותר, רזים יותר). חריגות משקלית זו אינה עושה אותם ללא בסדר. היא עושה אותם לגדולים מטבעם. או לרזים מטבעם. והחשוב מכל בתהליך ההתפתחות אינו איך הוא ביחס לעקומות הגדילה של ילדים האחרים אלא עד כמה הילד שלנו מתמיד להתפתח בתוך קו ההתפתחות של גופו הוא באופן עקבי.

 

 

מתי אם כן מומלץ לפנות לטיפול? כאשר:

 

  • יש שינוי משמעותי במשקל החורג מתוואי עקומת הגדילה הקבועה. יש לבחון זאת על רקע תהליך ההתפתחות והגדילה של הילד, גובהו, שינויים במצבו רגשי, אירועי חיים חריגים או שינויים בתדירות הפעילות הגופנית.

  • קיימות בעיות בריאות פיזיות או נפשיות הגורמות לתנודות במשקל ומאיימות על בריאותו של הילד.

  • הילד מפתח בעיות רגשיות סביב בעיית המשקל, והוא זקוק לתמיכה וחיזוק.

  • הילד מצוי מעבר לעקומות הקיצוניות (אחוזון 3 או אחוזון 97).

 

באשר להצעת החוק המנסה בכל דרך אפשרית להפוך את המשקל לקלגס פוגע. את מי הוא אמור להציל? על מי הוא מגן? ויסלחו לי כל אותם "רודפי צדק המתאווים ל"מגר את מגפת ההשמנה"

 

אנא זכרו:

 

  • משקל אינו מדד לבריאות.

  • העיסוק בו משבש את האכילה של הילדים ועוד יותר מזה פוגע בתפישת הגוף שלהם, וביכולתם לשמור עליו ולהיות בכושר.

  • השימוש והעיסוק בו מעצים את האפליה ברמה החברתית. אפליה כזו פוגעת ב"עצמי של הילד " והופכת אותו פגיע יותר ומועד יותר מכל ילד אחר לאכילה לא בריאה, להשמנה, לשימוש בסמים, לניצול........ וכמובן לדיאטות.........

  • ודיאטות כבר מזמן הבנו רק משמינות (כל הדיאטות בכל התחפשות).

  • ואחרון חביב, השקילה בכל מובן שהוא פוגעת בזכויות הילד לכבוד ולפרטיות. (גם אם שקלנו אותו בחדר נפרד, עם דלת סגורה וגם קצת חייכנו אליו)

 

 

אסיים בסיפור קטן שהתפרסם בניו יורק טיימס 2007:

 

"קרילנד דונבר בת השש בקושי נוגעת בארוחת הערב שלה, אבל לא מהסיבות הרגילות הגורמות לילדים בני שש לא לאכול. לתעודה שקרלינד קבלה אתמול בבית הספר הוצמד מכתב. במכתב היה כתוב שמסת השומן שלה חצתה את האחוזון ה 85 וכי הוריה מתבקשים לגשת בהקדם לרופא המשפחה כדי לקבל המלצות לגבי המשך הטיפול. הילדה בת השש לא ידעה מהו אחזוון 85 אך היא הייתה משוכנעת שמורתה מענישה אותה על משקל יתר".

 

מרכז שפת האכילה, הברזל 38 תל אביב טלפון: 03-6481181 

צילומים באדיבות יורם אשהיים  //  בניית אתר: 5 אבנים

  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon

© כל הזכויות שמורות לאיילת קלטר