15.6.2010

 

בשבוע שעבר יצאה רשת מקדונלד'ס בקמפיין ענק שמטרתו להראות לציבור כי החברה – לפחות הישראלית – עושה תפנית לכיוון תזונה נבונה יותר.

"הכי טעים – יותר בריא" מכריזות המודעות כשהן מציגות ארוחות מקדונלד'ס כשוות ערך קלורי לארוחת שניצל ואפילו לפריכיות אורז"
רופאי הילדים זועמים דורשים להוריד את הקמפיין ואילו עומרי פדן מצידו מגיב....

והנה לנו קרב מאסף, המגלם יצרים, בריאות, אגו, שאלות אתיות של בחירה וחופש ציבורי אבל יותר מכל כסף – הרבה כסף.
הרי אין באמת ספק בעובדה שמרבית המוצרים הנמכרים ברשת המזון המהיר משוללים ערך תזונתי אמיתי, כמו שאין באמת ספק בעובדה שמוצרי המקדונלד'ס טעימים ונחשקים. לעולם יישאר מקדונלד'ס – מקדונלדס, צ'יפס יהיה צ'יפס והמבורגר – המבורגר. לעולם יהיה בחזקת ג'אנק פוד. לעולם יתקשה להשוות עצמו למזון בריא אמיתי.
ולכן לעולם כל תהליכי המיתוג יוותרו כמכבסת מילים, בחזקת גיחוך הגורר אחריו הרמת גבה. אבל לכל מלחמה יש שני צדדים ובמלחמה תמיד יש הרוגים, ונדמה לי שלעולם אין באמת מנצחים, מה שמעורר את השאלה מה יועילו רופאי הילדים המתכסים בכסות צדקנית.

מה? ולא כי אין אמת בדבריהם, ולא כי ההמבורגר החדש באמת בריא, אלא דווקא בשל הכרזת המלחמה. מבלי משים הם מעצימים את כוחה של מקדונלד'ס, מעלים אותה לכותרות, ובעיקר מעצמים את הפיתוי והתאווה להמבורגר, לצ'יפס ולגלידה הנחשקת בחזקת "מים גנובים ימתקו".

הן זה טבעו של אדם, לחמוד את האסור. הרופאים במלחמתם מחטיאים את העיקר בחזקת תפסת מרובה לא תפסת. במקום להניח ולהותיר את מקדונלד'ס להיות רק מקדונלד'ס, במקום להותיר אותו כמזון שטותי שאפשר לאכול אותו מידי פעם, הם הופכים את הכניסה אל הרשת לחוויה של חטא. והן מהות האדם חבויה באיסור.
באם נרפה, נניח, ולא ננסה לאנוס את רשת ההמבורגרים למתג עצמה כבריאה היא תוותר עוד רשת מזון מהיר...... הרי איש מאתנו לא באמת חושב שתוספת וויטמינים לקורנפלקס, או הפחתה מזערית של אחוזי השומן מהבשר תשדרג את ערכם התזונתי וסופו של דבר שאנחנו נמשיך לצרוך את הטעים, המפצפץ, המגרה ובעיקר את האסור....

ואני שולפת את כובעי הדיאטטי ומזמינה את הלוחמים שהפשילו שרוולים לאפשר איש את קיומו של רעהו, לקבל את המציאות כפי שהיא. את קיומו של האוכל השטותי, מבלי לעודד אותו ללבוש תחפושות בריאותיות, לקדם אוכל אמיתי ולאפשר למקדונלד'ס להיות רק מקדונלד'ס.